גידי גוב ודני סנדרסון (להקת דודה) - אלף כבאים ↩
מילות השיר:
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
מלמטה הסולם עולה
להתקרב אלי הוא מנסה
מגיע?
לא מגיע, לא מגיע
אלף דוקטורים לא יצליחו לאשפז אותי
אלף דוקטורים לא יצליחו לאשפז אותי
הנה שמה הרופא צועק
מתקרב אלי עם המזרק
מגיע?
לא מגיע, לא מגיע
אלף ספרים לא יצליחו לספר אותי, לא לא
אלף ספרים לא יצליחו לספר אותי
מספריים מתקרב לראש
ת'אוזניים הוא רוצה לחתוך
מגיע?
לא מגיע, לא מגיע
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
לכבות אותי
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי
לכבות או-
או או או, או או אי
לא יצליחו לכבות אותי
או או או, או או אי
לא יצליחו לכבות אותי
או או או, או או אי
לא יצליחו לכבות אותי
אלף כבאים, לא יצליחו לכבות
אלפיים צבעים, לא יצליחו לכבות
ארבע מאות אלף פרשים, לא יצליחו לכבות
מיליון ותשע מאות תשעים, לא יצליחו לכבות
אלף כבאים, לא יצליחו לכבות אותי
שיר קצבי של להקת דודה.
גידי גוב מספר שמעולם לא כתב אף שיר.
הטקסט היחידי שהוא אחראי עליו בשיר הוא השורה:
"מספריים מתקרב לראש
ת'אוזניים הוא רוצה לחתוך"
6 מילים בהן 3 טעויות:
1. "מספרים מתקרב" במקום "מספרים מתקרבות"
2. "ת'אוזניים" במקום "את אוזניים"
3. "ראש" הוא לא חרוז ל "לחתוך"
דני סנדרסון עשה לו כבוד והשאיר את השורה כמו שהיא ואף צירף אותו בהגדרה ככתוב השיר.
דודה
דודה הייתה להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1980 על ידי דני סנדרסון וגידי גוב והתפרקה בשנת 1981. הלהקה הוציאה אלבום אחד שנשא את שמה.
"דודה" הייתה הלהקה השלישית שבה שיתפו סנדרסון וגוב פעולה, אחרי "כוורת" ו"גזוז". את הרעיון להקים להקת רוק העלו סנדרסון וגוב ב-1979, עוד בתקופת פעילותם ב"גזוז" (לאחר שביצעו באחת ההופעות את השיר "רוני" בעיבוד רוקיסטי יותר וקיבלו ביקורות טובות מהקהל). סנדרסון וגוב היו שותפים כלכלית להפקת הלהקה. הם צירפו אליהם את הגיטריסט יהודה עדר, שהיה מחליפו של סנדרסון בלהקת הנח"ל והתפרסם מאוחר יותר גם כחבר בלהקת "תמוז". עדר חזר אז מלימודי מוזיקה במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון שבארצות הברית, ותכנן לעסוק בהלחנה קלאסית. בעידודו של סנדרסון הוא הצטרף להרכב. את ההרכב השלימו שניים מנגני המופע "קוראים לזה אושר" של יהונתן גפן ואסתר שמיר: הבסיסט אלון נדל והמתופף דובי קיזלשטיין.
בסוף 1980 הוציאה הלהקה אלבום אולפן הנושא את שם הלהקה. לקראת סיבוב ההופעות שליווה את האלבום הקליטה הלהקה את השיר "אלף כבאים", שכתבו סנדרסון וגוב במשותף. זהו אחד השירים הבודדים שבהם השתתף גוב בכתיבה. את קטע הגיטרה המפורסם באמצע השיר עיבד יהודה עדר. השיר הפך ללהיטה הגדול ביותר של הלהקה.
בהופעות שרו חברי הלהקה, לצד השירים מאלבומה, מעט שירים של "כוורת" ושל "גזוז", וכן מספר שירים חדשים שלא נכללו באלבום. הופעות אלו לא זכו להצלחה, וקהל הצופים, שהיה רגיל לפופ הקליל יותר של להקותיהם הקודמות של סנדרסון וגוב, לא הצליח להתרגל לרוק שהציעה "דודה". במהלך אחת ההופעות אף ביקש אחד מהצופים מגידי גוב להנמיך את הווליום. במקרה אחר, ביקשו שניים מהצופים את כספם בחזרה, לאחר שהבינו איזה סגנון מוזיקה מנגנת הלהקה. סנדרסון ניסה להגדיל בהופעות את כמות השירים של "כוורת" ו"גזוז" ולהוסיף קטעי הומור בין השירים, אך צעד זה הביא לחילוקי דעות בינו לבין גוב, ששאף להתרכז במוזיקה בלבד.
בשנת 1981, לאחר מספר חודשי הופעות עזב גוב את הלהקה, כדי להצטרף למחזה "התשה". עזיבתו הביאה לפירוק הלהקה, שלא המשיכה להופיע בלעדיו. הלהקה הקליטה שירים לאלבום שני, אך אלו נגנזו. אחד מהם, "בשדה ירוק", הוקלט כעבור עשר שנים על ידי גוב עצמו לאלבומו "אין עוד יום". מאחר שהלהקה הוקמה ופעלה בהשקעה כספית של חברי הלהקה עצמם, כשלון סיבוב ההופעות והפירוק המהיר של הלהקה גרמו להם להפסדים כספיים כבדים.
גידי גוב ודני סנדרסון - אלף כבאים | לייב פארק ראשון לציון